טיפול רפואי שלא הסתיים כפי שציפינו יכול להשאיר אותנו עם הרבה שאלות. לפעמים מדובר בסיבוך שלא ניתן היה למנוע, אבל במקרים אחרים עולה חשש שהאבחון התעכב, שבדיקה חשובה לא בוצעה, שהצוות לא הגיב כמו שאמור היה או שהטיפול שניתן לא היה מדויק למצב.
כמובן שלא כל תוצאה רפואית לא טובה מעידה על רשלנות, אבל אם בכל זאת משהו בהתנהלות נראה לכם לא תקין, יש כמה צעדים שכדאי לעשות כדי להבין את התמונה האמיתית ולבחון מה האפשרויות העומדות בפניכם.
1# קודם כל, דאגו להמשך הטיפול הרפואי
כשיש לכם הרגשה שנגרם לכם עוול ומשהו לא מקצועי התרחש בטיפול בכם או בבני משפחתכם, יש רצון טבעי להתמקד במה שכבר קרה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא המצב הרפואי הנוכחי.
אם יש צורך בהמשך טיפול, מעקב או בירור, אל תדחו אותם בגלל התסכול או חוסר האמון שנוצרו. במידת הצורך אפשר לפנות לרופא אחר או לקבל חוות דעת רפואית נוספת.
חוות דעת נוספת יכולה גם לעזור להבין האם המצב שהתפתח הוא סיבוך מוכר של הטיפול או שיש סיבה לבדוק לעומק את ההתנהלות שקדמה לו.
2# כתבו לעצמכם מה קרה, כל עוד הפרטים עדיין טריים
אחרי מספר שבועות או חודשים קשה לזכור בדיוק מי אמר מה, באיזה יום הופיעו התסמינים ומתי פניתם לראשונה לקבלת טיפול.
כדאי להכין לעצמכם ציר זמן פשוט ולרשום:
- מתי התחילו התסמינים או הבעיה הרפואית
- לאילו רופאים או מוסדות רפואיים פניתם
- אילו בדיקות בוצעו ומתי
- מה נאמר לכם לגבי האבחנה והטיפול
- אילו תרופות או טיפולים ניתנו
- מתי חלה החמרה או התגלה הנזק
- האם בני משפחה נכחו בשיחות או בטיפולים חשובים
אין צורך לנסות להסיק בשלב הזה אם אכן הטיפול היה שגוי. המטרה היא פשוט לתעד את האירועים בצורה מדויקת ככל האפשר.
3# רכזו את המסמכים שכבר נמצאים אצלכם
אספו במקום אחד את כל החומר הרפואי שכבר נמצא בידיכם: סיכומי ביקור ואשפוז, תוצאות בדיקות, הפניות, פענוחים, מרשמים והתכתבויות רלוונטיות.
אין צורך בשלב הזה להתחיל לפנות למוסדות רפואיים ולנסות להשיג לבד את התיק המלא. אם תחליטו להתייעץ עם עורך דין, הוא יוכל לעבור על החומר הקיים, להבין מה חסר ולהנחות אתכם אילו מסמכים נוספים כדאי לבקש ובאיזה שלב.
כדאי גם לשמור את המסמכים מסודרים לפי תאריכים, כדי שיהיה קל יותר להבין את רצף האירועים.
4# אל תניחו שכל טעות או סיבוך הם רשלנות רפואית
גם טיפול רפואי נכון יכול להסתיים בסיבוך, ולעיתים מחלה מתקדמת למרות שהרופאים פעלו כראוי. לכן השאלה אינה רק האם נגרם נזק, אלא מה קרה בדרך אליו.
בבדיקה של חשד לרשלנות רפואית בוחנים בין היתר האם הצוות פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל בנסיבות המקרה, האם בוצע בירור מתאים, האם הייתה תגובה לממצאים חריגים והאם התנהלות אחרת הייתה יכולה למנוע את הנזק או לצמצם אותו.
לדוגמה, אבחון שהתברר בדיעבד כשגוי אינו מוכיח בפני עצמו שהייתה רשלנות. לעומת זאת, אם היו סימנים שחייבו בירור נוסף והם לא נבדקו, התמונה כבר יכולה להיות שונה.
זו גם הסיבה שלא תמיד ניתן לדעת מהמסמכים בלבד אם קיימת עילה לתביעה. במקרים המתאימים נדרשת בדיקה משפטית ורפואית של השתלשלות האירועים. פניה לעורך דין רשלנות רפואית שיבחן את התיק הרפואי ואת נסיבות המקרה תעזור לכם להבין אם יש בידכם עילה ואם יש מקום להמשיך בהליך.
5# שמרו תיעוד גם של הנזק שנגרם לכם
אם בעקבות האירוע נגרמו לכם הוצאות, אובדן ימי עבודה, צורך בעזרה בבית, טיפולים נוספים או פגיעה ממושכת בתפקוד, כדאי לשמור גם תיעוד של הדברים האלה.
שמרו קבלות על טיפולים ותרופות, מסמכים הנוגעים להיעדרות מהעבודה, הפניות לטיפולים נוספים וכל מסמך שיכול להמחיש כיצד האירוע השפיע על חיי היומיום.
אם המצב משתנה לאורך הזמן, אפשר גם לנהל רישום קצר של התסמינים והמגבלות. לאחר תקופה ארוכה הרבה יותר קשה לשחזר את ההשפעה שהייתה לפגיעה בחודשים הראשונים.
6# אל תחכו יותר מדי כדי לבדוק את המקרה
אין צורך למהר ולהגיש תביעה מיד לאחר אירוע רפואי, ולעיתים אף צריך להמתין עד שהתמונה הרפואית תהיה ברורה יותר. מצד שני, גם לא כדאי להשאיר את השאלה פתוחה במשך שנים מבלי לבדוק אותה.
עם הזמן מסמכים עלולים להיות קשים יותר לאיתור, הזיכרון של המעורבים מיטשטש, והחוק מגביל את הזמן שבו אפשר להגיש תביעה. לרוב חוק ההתיישנות לגבי תביעות רשלנות רפואית הוא 7 שנים, אך אופן חישוב התקופה תלוי גם בנסיבות המקרה, ולכן כאשר קיים חשד ממשי מומלץ לפחות לבצע בדיקה ראשונית מה שיותר מוקדם.
לפעמים צריך תשובה כדי להמשיך הלאה
לפעמים אין רגע אחד שאפשר להצביע עליו, אלא תחושה כללית שמשהו בטיפול לא הסתדר – במיוחד כשהאירוע השאיר אחריו כאב, ימי עבודה שאבדו, הוצאות, שינוי בשגרה או בעיה פיזית שמגבילה אתכם ולא ציפיתם שתהיה חלק מתוצאות הטיפול.
תחושת בטן, או אפילו השלכות ממשיות על חיי היומיום, לא אומרות בהכרח שנעשתה טעות. אבל תמיד עדיף לדעת מאשר להישאר עם ספק שממשיך לנקר. לפעמים הבדיקה מבהירה שיש מקום להעמיק ואולי אפילו להגיש תביעה, ולפעמים היא פשוט מרגיעה ומאפשרת להמשיך הלאה בלב שלם.
