שתי נקבות גורילה בספארי ברמת גן, אמליה ולישה, שיתפו פעולה כדי להגיע לעלים על ענפים גבוהים. אחת מהן שימשה בסיס יציב, והשנייה טיפסה על גבה. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיעדו את ההתנהגות, והמחקר פורסם בכתב העת Primates.
את המחקר הובילו מיכאל לויצקי ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי וממרכז דן דוד לחקר האבולוציה של האדם.
4.5 מטרים בעזרת סלע וגב
המקרה שתועד בצורה המפורטת ביותר קרה בספטמבר 2024. המטפלים ראו ששתי הגורילות אוכלות קליפה ועלים מענף גדול שקודם לכן לא היה בהישג ידן, ובדקו את צילומי מצלמות האבטחה. בצילומים רואים את אמליה עולה על סלע מתחת לעץ שיטה מקומטת. לישה מצטרפת אליה ועומדת על ארבע על הסלע, ואמליה מטפסת על גבה, מזדקפת ונמתחת עד שהיא תופסת ענף בגובה של כ-4.5 מטרים ושוברת אותו. כך עקפו השתיים מחסום חשמלי שמונע מהן לטפס ישירות על הגזע.
בסרטון מיוני 2025 רואים את לישה ניגשת לאמליה ביוזמתה והתמקמה כשגבה מופנה אליה. אמליה לא דחפה אותה ולא ניסתה להזיז אותה.
לא חברות קרובות
לפי החוקרים, מה שמעניין במיוחד הוא ששתי הגורילות, אחיות למחצה, כמעט לא מבלות יחד. הן לא מרבות לטפח זו את פרוותה של זו וישנות בתאי לילה נפרדים. מהתצפיות עולה גם ששיתוף הפעולה לא כולל בהכרח חלוקת מזון: ב-2024 הן אכלו יחד בשלווה, וב-2025 אמליה אכלה את העלים לבד.
"התצפיות שלנו מראות כיצד שתי גורילות מסוגלות לשלב כוחות ולמלא תפקידים משלימים כדי לפתור בעיה שאחת מהן אינה יכולה לפתור לבדה", אומר פרופ' הרשקוביץ. "התצפיות הללו חשובות להבנת האבולוציה של האדם משום שהן מציעות הסבר, גם אם חלקי, לעובדה ששרדנו את החיים בסוואנה: תמיכה חברתית ורמה גבוהה של שיתוף פעולה שיכולה להתבצע גם ללא שפה ותכנון מוקדם".
יהונתן סמוכה, מנהל מחלקת הקופים בספארי, אומר שהשיתוף בין אמליה ללישה מרגש את הצוות, אבל לא בהכרח מפתיע אותו.
פרטים נוספים באתר אוניברסיטת תל אביב


